משונה שבאירופה שכל כך מקדמת איכות סביבה אחוז המשאיות החשמליות נמוך. מעניין יהיה לקרוא לגבי התפלגות החשמליות, האם ברכבי חלוקה הנתון שונה

הנתבים הם חבורה מקוממת שלנגד עיניהם רק כסף ושררה - לא שירות ללקוח, לא הבנת צרכיו וצרכי הנמל.

בלי להיכנס לפוליטיקה אבל נראה שהכל, במיוחד נמלים מתנהל כמו חבורות חבורות של משפחות פשע שנאבקות ביניהן...

פשוט מאוד הנתבים עובדים לפי הספר והחוקים. לא מקדמים אוניות מעבר לתחנת הנתב שנמצאת כמיל מיל וחצי מחוץ לשובר הגלים.

באם במזג אוויר סוער וגלים גבוהים שלא היה ניתן לצאת לתחנת הנתב הנתבים לקחו אחראיות וביקשו מרב החובל להתקדם לשובר הגלים כדי לעשות shelter מהגלים ושיוכלו לעלות לאונייה

זה לא יקרה יותר. וגם ביציאה יורדים בתחנת הנתב ולא ליד שובר הגלים.

מהירות כניסה ויציאה בזהירות יתר (אין להם גיבוי מהנהלה במקרה של תקלה).

הבעיה הגדולה ביותר היא לא הנתבים של תעבורה ימית אלה מי שאמור לנהל את הכל.

רכישת שרשרת היצור של מוצר ההובלה המולטי מודאלי הגלובלי על ידי חברות ששואפות להתמחות ואופטימיזציה גלובלית, היא הדבר נכון ורצוי.

במילים פשוטות, האסטרטגיה של חברות הספנות להרחיב את השליטה על כל גורמי היצור בשרשרת ההובלה מאפשרת להם התייעלות בהיבט עלויות, שיפור השירות הכולל מדלת לדלת והשגת יתרון תחרותי.

בן הרוש צודק במאה אחוז, כך גם לגבי אוניות. המדד צריך להיות מרגע שאונייה הגיעה לתחום הנמל (כולל עגינה בחוץ) ועד תחילת העבודה או הפלגתה.

הנמל כמובן עושה דין לעצמו ובכך מציג תמונה לא נכונה - הכל בשביל יחצנות ודוברות.

בפועל, אין מדובר בשיבוש מוחלט או במשבר קריטי אלא במצב חמור ומתמשך של עומסים ושיבושים, הנובע משילוב של עיצומי עבודה של נתבים ועובדי רציפים ומים נמוכים בנהרות (בעיקר הריין).

אם כבר משנים מוסכמות יש עניינים נוספים מעבר להחזרי עליות רכב לשכירים - למשל ימי חופשה ומחלה

אם נניח שיסכימו על 40 ימי עבודה לשנה (ביחד, כי בעצם לא באמת מעניין את המעסיק אם עובד נעדר כי חלה או כי היה צריך חופשה) - בישראל חוסכים על ימי חופשה - אז משלמים בימי מחלה

רק ביטול הוצאות רכב מכל סוג כהוצאה מוכרת למס הכנסה, לחברות ולבודדים יורידו את כמות הרכבים מהכביש.

לימאי: אתה מדבר שטויות מתוך בורות. בנמל המספנות משלמים יפה לעובדים. יש שם ועד והסתדרות וישנה הרמוניה והערכה בין הנהלת הנמל לבין העובדים.

עד כמה שידוע לא הוכרז סכסוך עבודה בתעבורה ימית. אם כך כל שיבוש, עיצומים או פעולות הפוגעות בלקוחות אינם חוקיים.

לכן לא מבין מדוע ווטרו אינו תובע אותם בבית דין לעבודה. די לבריונות של קומץ אנשים שאין להם דין או דיין.

הוא משלם שכר רעב לעובדים שלו והבעלים גורף את הכסף לכיסו.

ומה תגיד "מארי אנטואנט גולן" להמוני העם? "אם אין לחם תאכלו עוגות"? זה כבר לא מקורי, מוטב לחשוב על סיסמה אחרת לתרץ את מגלומניית הקניונים, המועדונים, המסעדות ומועדוני הלילה על הרציף המערבי.

מסתבר שהניתוק מהמציאות ומעובדות החיים כבר אינו רק נחלת שרי הממשלה והתחיל כבר להתפשט גם ברובד הנבחרים המוניציפלי.

לכל שטח נמל חיפה אין חזית ים. החזית היא מעגנים של פעילות אזרחית וצבאית.

למה הוצאות ההנהלה צריכות לגדול ב-15% במקום להיות מקוצצות ב-20% לפחות?

חוששני שכולם ינסו למוסס את הדיונים, הם לא רוצים לדרדר את המצב לאור מחסור בנתבים.

מזל גדול למחלקת ים שמר ווטרו הוא מנכל החברה. במשך שנתיים וחצי רק סותם חורים ומתקן עוולות שיצר המנכל הכושל הקודם.

תודה למר צרויה שמגבה את המנכל על עמידתו ביעדים ובמשימות בתקופה כל כך מאתגרת.

צודק יוחננוס

העברת מכולות בין נמלי חיפה ואשדוד ב-SHUTTLE הינה שייט חופי לכול דבר.

פרטים טכניים יסוכמו אם וכאשר המדינה תתמוך

המשמעות הרבה יותר מרחיקת לכת:

פחות מכלים באונייה לא צריך דלק נוזלי - פחות ברזל - יותר מקום למטען (אונייה של 20,000 TEU לוקחת קרוב ל-10,000 טון דלק)

אין מנועים באונייה - פחות דרישות אחזקה (אין גנרטורים).

- פחות מכלולים נעים באונייה - פחות דרישות רגולטוריות ועמידה בהן.

פחות ויברציות באונייה - עמידות. הכל ביחד יוריד משמעותית את עלות האונייה ובטח יכול לקבע מחירים לאורך זמן.

תקלות בציוד זה בדר"כ כשל ניהולי. ומי אחראי על הניהול התקין של החברה? המנכ"ל ווטרו. הבחור חסר יכולת, נכשל בכל דבר,