לנתב הבכיר: אני בטוח שאתה יודע שברוב חלקי העולם הנתב הוא יועץ לרב החובל. לרב החובל אחריות לביטחון השיט של אנייתו וצוותה.

לנתב יכולה להיות רשלנות תורמת ולכן החליט ביה"מש העליון את מה שהחליט. מי שמשלם לנתב על שירותו זה הנמל והיום זה מח תעבורה ימית ולא האונייה.

האונייה משלמת למח תעבורה ימית אגרת מעגן שכוללת בתוכה מספר סעיפים.

עפ"י התקנות שימוש בנתב הינו חובה וזה לא תלוי בכלי השייט או ברב החובל. רק בגלל פסק הדין האמור הנתבים החליטו שעל פיהם ישק דבר והשתן עלה להם למוח.

הדבר כולל החלטה של נתב (ולא אחד) לא להכניס אונייה בגלל שלכאורה טון הדיבור של רב החובל לא מצא חן בעיניו (זו רק דוגמא אחת מיני רבות).

לא ראינו מי מהנתבים לוקח אחריות על נזק או על טעות (ראו מקרה התאונה באשדוד פגיעה במדלים ברציף 21 הנתב שמשון) או פגיעות של גוררות באניות תחת פיקודו של הנתב.

מציע לפרשן לקרוא תקנות הנמלים 1971 נוסח חדש וגם את תקנות הנמלים (ניהול תעבורה ימית) 2017 מה סמכויות הנתב ואחראיות הנתב.

כמו כן מקרה קלאסי האונייה יפו של צים שהתנגשה בשנות ה-80 עם נתב ברציף 4 בנמל אשדוד.

בית המשפט המחוזי בחיפה הטיל האשמה הנזקים 100% על בעלי האונייה צים. אחד הטעונים שמי שמשלם בעבור שירותי הנתב הוא אחראי וכי הנתב מועסק על ידי האונייה בעת התמרון.

צים לא ויתרו פנו לבית המשפט העליון שפסק בשנת 2000 שמי שאחראים הם גם הנמל וגם הנתב שהוא שלוחו של הנמל ופסק 50 50.

מסקנה שכל המשתתפים באירע אשמים היום כל תאונה ימית בנמלים עורכי הדין של בעלי האוניות תובעים ישירות את הנתבים (ניסיון אישי שלי) שהם בעלי הסמכות והאחראיות וללא התערבות מכל מיני תאגידים רספן סוכנים ועוד בשיקול התמרון.

לא סתם ההסתדרות 'נלחמת " על הנושא. היא חייבת ל הוכיח ש היא מגבה את הנתבים למען שאר חבריה . ו הנתבים רוצים ל שמר את  כוחם ו להסתתר מאחורי " הדעה/החלטה מקצועית  על כל טעות ו אי קיום תקנות . אם לא יהיה שימוע אז הנתבים יפעלו ב אנרכיה ללא כל פיקוח ומתן דין ל טעויות שלהם 

שניידר מלא בדיבורי בוקי סרוקי: ראשית הוא מודה שהנמל מפסיד בפריקת גרעינים ומוצריהם זה גורם לנמל לא להשקיע בפריקה זו ולכן השירות נפגע.

שנית: הפוסל במומו פוסל. הנמל מתנהג כמו לוגיסטיקר בטיפול במטענים אחרים: לא משקיע בהגדלת כח אדם בקו המים, לא פועל עפי הכתוב בכתב ההסמכה שלו.

רווחי הנמל נשפכים מאזניו, כל זאת על חשבון השירות ללקוחות. לא סתם כל האירגונים במשק מתלוננים על השירות ש הנמל נותן.

הנתונים שנצברו בעולם מראים שהבלאי של מכוניות חשמליות נמוך מאד, מספר הקילומטרים שהמכונית עברה לא משפיע על המנוע, הסוללות מחזיקות יותר מחיי הרכב.

קיבולת הסוללה יורדת בממוצע באחוז וחצי לשנה ו-5% לשלוש שנים. רכב שטווח הנסיעה שלו כחדש היה 400 ק"מ אחרי 3 שנים הטווח ירד ב-20 ק"מ.

כמובן שאם הרכב נסע בדרכים משובשות יש בלאי למערכות המתלים והבולמים.

כמות ופריסת עמדות הטעינה בישראל עלתה מאד, לכן החשש ל"חרדת הטווח" קטן מאד.

לגבי בחירת רכב חשמלי משומש, אני מעדיף רכב שיש לו יכולת לקבלת עדכוני תוכנה אלחוטיים OTA, הטווח פחות חשוב.

עפי התקנות יש לדווח לרספ"ן על כל תאונה ימית.

יש לנו ספק אם התאונה דווחה לרספ'ן. מר חתוכה: מדוע הנתב לא זומן לשימוע?

מדוע אתם מנסים לטאטא את הנושא מתחת לשטיח? די לאנרכיה במח תעבורה ימית.

על התאונה שנגרמה באשמתו המוחלטת. כול מי שהיה בתנועה יודע שזו הייתה אשמתו המוחלטת, שימוש בשלושה גוררות בלבד לאונייה גדולה עם רוח חזקה.

תגובת נמל אשדוד מוכיחה את עזות המצח היוהרה וההשתנה מהמקפצה על הלקוחות.

התלונה אינה רק של התאחדות התעשינים, היא של שאר הלקוחות המיוצגים עי לשכת הספנות ולשכת המסחר/

הם לא צריכים לבקר בנמל - הם מכירים היטב התשובות המקוממות שכאלה

המדלים/פריקת אוניות צובר לא בדיוק מעניינים את נמל אשדוד. הנמל נאלץ לתת את השירות מכח החוק אבל כנראה שאין בו רווח.

לכן לנמל אין תמריץ לתת ולהשקיע בשירות. אגב, מה קרה לנתב שבמשמרתו התאונה קרתה?

האם גם במקרה זה יאמר "תנאי מזג אוויר"?... נראה שמח תעבורה ימית אשדוד מחליקה את הארוע מתחת לשטיח.

בית הדין עומד מאחורי סא"ל (מיל') שחר גרינלינדר בתפקידו כרב חובל הנמל בבירור מקצועי/משמעתי זה.

זהו רגע של אמת שבו תוכח מנהיגותו ומקצועיותו הידועה למי שמכיר את סא"ל שחר גרינלינדר והוכחת יכולת הניהול שלו (שכבר הוכחה בעבר באין סוף מקרים אבל עומדת שוב למבחן מול עדת הנתבים).

אינני מקנא במצב של גרינלינדר עם הלהקה צמאת הדם שמסביבו אבל זהו הרגע שבו הוא צריך להסביר לעדר הנתבים היהיר מי בעל הבית בנמל על פי חוק ועל פי החלטת בית המשפט.

בית המשפט כבר עשה לשחר את מרבית העבודה בדחיית התירוצים העלובים שהושמעו לשופט שגם ללא רקע של רב חובל הבין שמשטים בו.

ממש יהיה מעניין לשמוע את גרסאות הנתבים ומה יהיו התירוצים החדשים שלהם לפרשה.

כאשר ראיתי את הכותרת עלתה בי המחשבה: היתכן, לכאורה כמובן, שנמל אשדוד פשוט מגלגל את הכדור למשרד התחבורה?

שם כידוע יש אוזנים קשובות לעובדי נמל אשדוד ומשם תבוא הישועה? לחץ על רספ"ן לבטל את רוע הגזרה אולי?

המכליות שאותן סירבו הנתבים להכניס לנמל, הגיעו לנמל והיו מוכנות להכנס לנמל למרות המצב. כמוהן, פוקדות את נמלי ישראל עשרות אוניות עם צוותים זרים ומטענים מכל הסוגים.

שיקול דעת אם להכניס מכלית, או כל אונייה אחרת לנמל, צריך להיות נתון לרספ"ן בהתייעצות עם משרד הביטחון ולא לנתב זה או אחר.

מחר יכול נתב לשקול ולהחליט לא להכניס לנמל אונייה עם מטען ביטחוני וחיוני ככל שיהיה.

מר חזי שייב: תפסיק לקשקש בזנב. נמל זה לא מגרש חנייה.

המכוניות מהוות מפגע בטיחותי שלא לדבר על פגיעה תפעולית במטענים אחרים.

מר בר יוסף: תפסיק להתמם, שנה את חיוב האחסנה בנמל לתעריף מלא. לקוחות האחרים של הנמל לא אמורים להיפגע בגלל שנמל רוצה לנפח את כיסיו.

מאוד חושש מהשימוע ע"י רב חובל הנמל: ר/הנמל עוד "ירוק", הנתבים לא סופרים אותו, יופעלו על ר/ח הנמל לחצים לבוא לקראת הנתבים והוא כנראה ירצה להחליק את הדבר.

לא פלא שרוב טענות ההסתדרות נפסלו, היא הרעה החולה של המשק ולכאורה גם מושחתת.

לבסוף הנתבים: עזי מצח עם חזה נפוח שמסתתרים מאחורי החלטות מקצועיות לכל טעות, פשלה או החלטות שגויות.

תמיד יתרצו את הנזק או אי רצון לתת שירות ב"מזג אוויר גרוע" או סכנה בטיחותית

לא צריך להיות כל כך מנומס. המאמר מהווה הוכחה ל אמר "ריווחי השיא" של נמל אשדוד.

הנהלת הנמל ובראשה המנכ"ל משמיע לדר זבה תרוצים וכוונות טובות אבל מצד שני משתינה מהמקפצה על הלקוחות.