למקדשי אין כל יכולת ניהול. הוא כשל כישלון מלא בנמל אשדוד וגם בנמל חיפה יכשל.

ללקוח המתוסכל: הבעיה אינה מקצועית, הבעיה היא כסף ואגו. תעבורה ימית רקובה והרקב מתחיל במנכ"ל ובחוסר היכולת של רב חובל הנמל (שאגב הנתבים מסרבים לכנותו רב חובל נמל אלא סמנכ"ל תפעול).

כדאי לחברת תעבורה ימית חיפה לשלם טוב ולהביא 2-3 נתבים מדריכים (מנוסים, לא פליטים) מאשדוד לחיפה לכמה תמרונים שיעשו חפיפה עם נתבי חיפה ויראו להם/יאמנו אותם איך להכניס אוניות גדולות במרחב נמל גדול יותר מזה של אשדוד.

נתבי אשדוד יודעים לעשות זאת היטב בכל רציפי המכולות בכל נמל אשדוד.

אין בושה ללמוד מבעלי ניסיון שידריכו ויראו לכאלו שלא מכירים וחוששים מתמרונים מקצועיים מאד.

אתם חושבים שקשה בישראל? תחשבו שוב. נסו לדמיין עסק באירופה, כאשר נציגיו בפרלמנט המקומי ונציגיו בפרלמנט האירופי- הגדול יותר, עושים כל שיכולתם להרוס אותו.

בכל חקיקה, בכל המצאת חוקים ותהליכים שונים ומשונים שמטרתם הכמעט מוצהרת היא חיסול העסקים הפרטיים.

תשאלו למה? וכאן נכנס פנטזיית הקונספירציה, שאינה כ"כ פנטזיה יותר. אין עסקים פרטיים, הכל שייך לבעלי ההון הגדול, אין יותר מדינות\זהויות \ רצונות- כולם עובדים עבור בעל הכסף בגדול.

ציבור כזה, לא מתעסק בפוליטיקה הוא מתעסק בשרידות.

הרעיון שמוביל את הפוליטיקה-באירופה לפחות- הקשה על החיים כל כך שהציבור ישכח מפוליטיקה ויעסוק בשרידות.

אז לא יפריעו לפוליטיקאים לחלק את העוגה... נשמע הזוי? נסו - אולי איזו מלחמה מפחידה שתגרום שכולם יתגייסו לדגל ולא ישאלו שאלות?

רוסיה עומדת לכבוש אתכם! חוקים חוקים חוקים ושוד הקופה בלי הסברים.

לימאי: דבריך מעלים גיחוך. מכירים את המנופאים בנמלים: "לא עובד כי לא ניקו לי את השמשה, לא עובד כי לא הביאו לי מים קרים, לא עובד כי הכיסא לא נוח וכו' וכו'

נהפוך הוא, מניעה באמצעות חוק היא פגיעה בזכות ההשתכרות של אלפי משפחות עובדי הנמלים.

מחלל התחרות ולא מחולל התחרות. תחרות היא טובה כשהיא מביאה תמורה לציבור, התחרות בנמלים לא מביאה שום הטבה לציבור כי עלות הנמלים על מחירי הסחורות היא 0.2% והיא זניחה לחלוטין.

רוב הטיעונים בעד ונגד המכירה של צים מתרכזים בנושא הספנות בשעת חירום.

צודקים הכותבים בנושא האספקה בשעת חירום בעיקר מארצות הברית שם קיימת מערכת ספנות מכולות אמריקאית יעודית בשליטת MSC

(MILITARY SEA LIFT COMMAND)

ההתנגדות למכירת צים חייבת להתנהל בהיבט האסטרטגי של תשתית ידע, ניהול, נוכחות וקשרים בסחר והכלכלה הגלובלית.

כל המתנגדים למכירה מתנגדים בעצם כי הם עומדים לאבד משהו שיש להם שליטה עליו ולכאורה גם תועלת למדינה.

תמיד פשוט יותר להגיד לא מכן כי אם לא עושים כלום אזי גם לא עושים טעויות.

המתנגדים מרבים להשתמש במונח "צי ברזל" כאשר הם כנראה חושבים שפירושו הוא שהאוניות בנויות מברזל.

בדיקות הראו שעלות התפעול של משאית חשמלית נמוכות משמעותית, כאשר תהייה תשתית טעינה בפריסה רחבה ובאמינות גבוה המכירות יעלו בקצב מהיר יותר.

חברת הובלה אוסטרלית הובילה במשאית כבדה מקנברה לסידני, כ-300 ק"מ.

עלות החשמל לנסיעה הייתה כ-15% ממחיר הדלק לנסיעה מקבילה. בערך 70 אגורות לק"מ במחירי החשמל בישראל

לגבי השאלה כמה אנרגיה יש בסוללות, למשאית הגדולה של טסלה, משקל כולל 37 טון, משקל עצמי 23 טון יש סוללה של 845 KWH בערך פי 14 מרכב משפחתי חשמלי, משקל הסוללה כנראה 6-7 טון בערך. טווח נסיעה כ-800 ק"מ.

משאית עם מטען שוקלת עשרות טונות עולה עליות כמה אנרגיה יש בסוללות למשוך את זה 300 קילומטרים? 

איזה אחריות? על גוררת בת 25 שנה?

הבעיה היא של מנכ"ל תעבורה ימית, הקודם, שלא הזמין בזמן גוררות חדשות.

תפסיק לספר סיפורים, העובדים היחידים שהם עובדים קבועים הם המנופאים, הם מרוויחים חצי משכר של מנופאי בשאר הנמלים.

שאר העובדים, עובדי ספנה הם עובדי קבלן, בעיקר ערבים מהצפון שעובדים בשכר מאוד נמוך.

הנתבים הם חבורה מקוממת שלנגד עיניהם רק כסף ושררה - לא שירות ללקוח, לא הבנת צרכיו וצרכי הנמל.

בלי להיכנס לפוליטיקה אבל נראה שהכל, במיוחד נמלים מתנהל כמו חבורות חבורות של משפחות פשע שנאבקות ביניהן...

פשוט מאוד הנתבים עובדים לפי הספר והחוקים. לא מקדמים אוניות מעבר לתחנת הנתב שנמצאת כמיל מיל וחצי מחוץ לשובר הגלים.

באם במזג אוויר סוער וגלים גבוהים שלא היה ניתן לצאת לתחנת הנתב הנתבים לקחו אחראיות וביקשו מרב החובל להתקדם לשובר הגלים כדי לעשות shelter מהגלים ושיוכלו לעלות לאונייה

זה לא יקרה יותר. וגם ביציאה יורדים בתחנת הנתב ולא ליד שובר הגלים.

מהירות כניסה ויציאה בזהירות יתר (אין להם גיבוי מהנהלה במקרה של תקלה).

הבעיה הגדולה ביותר היא לא הנתבים של תעבורה ימית אלה מי שאמור לנהל את הכל.