אם מי שמכנה עצמו ימאי היה גם מנהל עסק או ארגון הוא לא היה מגיב "קורה ש...". כי חופשות לכולם יש. ניהול לוקח בחשבון חופשות, מחלות, אירועים חברתיים. הכל

הרעיון הוא שזה ממשיך לעבוד ברציפות. נסה לדמיין בית חולים מחלקה של טיפול נמרץ, מיון או חדר ניתוח. בטוח שתוכל להשלים את הטיעון. 

קורה לפעמים מצב שבו יש בעיית כוח אדם, בעיקר בחודשי הקיץ שבהם יש אנשים בחופש.

הייתי ספקנית אבל הנתונים משכנעים. שאלתי האם יש סטטיסטיקה לפיה ניתן ללמוד האם מכונית חדשה מעורבת פחות בתאונות דרכים?

לנתב הבכיר בדימוס: הנתבים הם לא טלית שכולה תכלת.

השתן עלה להם למוח. הדוגמאות הן מפה ועד לבאב אל מנדב. הנתבים סיימו להיות "חצי אלוהים" ולהכתיב לכולם את רצונם.

אם אתה אדם מחושב שמתכנן ואתה קונה רכב ולא רוצה לאבד כסף, יש דרך אחרת לראות את זה.

אם אני קונה רכב נאמר ל-3-4 שנים ואז מוכר, הרכב איבד ב 3-4 שנים 30% מערכו בממוצע (ותלוי איזה רכב), אבל אנחנו מדברים על ממוצע.

נאמר שרכב עלה 100 אלף ש"ח, איבד ב-3 שנים 30 אלף, שזה עשרת אלפים לשנה או 835 ש"ח לחודש.

חשב את הביטוחים והתיקונים ונגיד תגיע ל-1,000 ש"ח בחודש?

בואו נודה שאונייה בסדר גודל של אורך 350 מטר ושוקע 12 מטר ניתן לעגל פינות להכניסה לנמל גם עם 2 גוררות אחת, חזקה ואחת פחות, מניסיון, והנתבים לא היו מהססים לאתגר עצמם.

שוב כשלון של המנכל ווטרו. חובתו לדאוג לתת שירות ללקוחות, שיקרא את כתב ההסמכה של החברה.

יש לתבוע אותו אישית על כל הנזקים. מי שהתרשל בדין - חייב בדין! לא לפחד - לתבוע!

ממליץ ללקוח להגיש תלונה לרספ"ן שיקנוס את החברה.

התקדים שייווצר כאן במידה והפאג תזכה עשוי לפגוע בעתיד בכל בעלי האוניות כולל הפאג עצמה.

אני מצטרף לכתבה בנושא מצבם הירוד מאוד של השירותים ברציפים בנמל חיפה, בעיקר ברציף המזרחי וברציף כרמל, המצב באמת מתחת לכל ביקורת.

בתחילת שנות האלפיים צים בדקה את הנושא והחליטה לא להשקיע כי אורך היי הסוללה היה לא יותר מ-6 שנים.

עלויות המעקב אחרי הסוללות והלוגיסטיקה הכרוכה בהחלפתן עיקרה את היתרונות הכלכליים של המעקב האלקטרוני.

היום אורך הסוללה לפי הכתבה הוא 12 שנה חיי מכולה למיטב זכרוני היה בממוצע, 13 שנה.

במוסקבה נפוצה שמועה שרב העיר זכה ב-100,000 רובל במפעל הפיס המקומי. פרנסי העיר החלו לחקור את הנושא והתברר: זה לא היה הרב אלא הכומר, לא במוסקבה אלא בוורשה, לא זכה בפיס אלא הפסיד בקזינו וכן הלאה...

הדג מסריח מהראש. מנכ"ל תעבורה ימית חיפה הוא איש יהיר, חסר מקצועיות ויכולת ניהול.

מדוע הדירקטוריון לא מראה לו את הדלת? בכל דבר שהאיש נוגע הוא כישלון ותמיד מנסה לטאטא דברים מתחת לשטיח.

הפתרון מעבר לאף. קיצור התקופה למכוניות יפנה שטחי אחסנה, החייאת מסופים עורפיים למכוניות וקיום פעילות נמלית נוספת, כגון המכלה וריקון מכולות שנעשית כיום במסופים עורפיים.

לא נמל אשדוד ולא גבי בן הרוש יכתיבו נהלים לצד שלישי.

הבעיה בראש וראשונה היא תוצאה שלנמל אשדוד חסר כח אדם בקו המים ולכן לא הטעין את כל המכולות הריקות ובכך גרם לסתימת הנמל.

כתוצאה מכך גם המסופים נסתמו. תוסיפו לזה את הכמות האדירה של המכוניות בנמל (נמל זה לא מגרש חניה) והנה לכם בעיה.

תבין: יש לכם בעיה קשה עם הנהלת תעבורה ימית חיפה. שורש הבעיה הוא המנכ"ל מר ווטרו שעד כה כשל בכל מעשיו.