למען ההיסטוריה והסדר הטוב נזכיר שהפעם האחרונה שהוענקה דרגת הסמכה כזאת בישראל ע"י שר התחבורה שהוא היחיד במדינת ישראל בעל הסמכות להעניק הסמכה שכזאת (לא בוחן אנגלי ולא שר אנגלי), הייתה בעקבות קורס ייעודי בטכניון בישראל שנתן לבוגריו את תעודת רב החובל הבכיר.

הסמכה שהכירה בהשכלת בעליה ושניתנה לדמויות מיתיות שאינן כבר בינינו כמו רח"ב פלטי, רח"ב קלמפרר, רח"ב כהן (יוחנן), רח"ב שנער ועוד מכובדים אחרים.

יפה ושאפו לאלו שיזמו, עשו וחידשו את הנושא ודרגות ההסמכה (רב חובל ומכונאי ראשי בכירים) ובהחלט ניתן להזכיר כאן לחיוב את רח"ב מיכאל חלפין ורח"ב צדוק רדקר שטרחו ופעלו כדי להאיץ בבעלי דרגות ימיות לשפר ולשדרג את השכלתם.

ואגב למייללים שנראה שלא זכו בכבוד לפגוש מי מאותן הדמויות מהעבר, גם בין אותן דמויות בכירות מהעבר הרחוק אצלנו שזכו בהסמכה שכזו לפני שנים רבות, היו לא מעטים שלא הפליגו יותר מ-6 חודשים כרבי חובלים בטרם הפסיקו להפליג.

לעדת המייללים על הנושא נזכיר את משל ה"שועל והענבים". משל עתיק יומין מכתבי איזופוס היווני וששודרג ע"י לפונטיין וקרילוב.

משל שאהב לספר אותו ד"ר מאיר שש, המורה המיתולוגי להיסטוריה בבית הספר לקציני ים עכו. משל על השועל שראה אשכולות ענבים תלויים בגובה הגפנים בכרם, אשכולות בשלים ונוטפי עסיס מתוק.

כל ניסיונותיו וקפיצותיו לגובה של השועל להגיע לאשכולות אלו עלו בתוהו. לבסוף התייאש השועל מניתוריו חסרי התועלת ונטש מתוסכל ורעב את הכרם, אך בכדי לטשטש את הפסדו, טען שהענבים ממילא חמוצים ואינם טעימים.

לימים, בעקבות משל זה וגרסאותיו, הביטוי "ענבים חמוצים" (Sour grapes) הפך בעיקר בשפה האנגלית למטבע לשון המבטא תגובה של אדם המגנה ומזלזל ביעד כאשר אינו מצליח להגיע אליו.

ולגבי מומחי הספנות למיניהם (נסלח להם על בורותם בענייני ים) נציין כי רב חובל (Captain) בציי המערב, דרגה בעלת מסורת של מאות שנים, שקולה לדרגת אלוף משנה בחילות הים (או סרן בחילות יבשה ואוויר) ובמקרה זה, דרגותיו הצבאיות של אדם נזכרות ונזקפות לזכותו עד יומו האחרון.

האם רופא מוסמך שפרש מעבודתו מאבד את תואר הד"ר שלו גם אם לא נגע בחולה שנים רבות?

בכל מקרה, מציע לכל מומחי הספנות למיניהם לספר לרב חובל לואי'ג'י אפונטה בעלי חברת MSC (אם הם מכירים אותו בכלל) ולספר לו שאינו ראוי לאזכור דרגתו בגלל שהפסיק להפליג כקברניט לפני 60 שנה.

האיש מתהדר עד היום בדרגתו הימית וידוע ומוכר לכולם בכל מקום כ-Captain Aponte ובוודאי שאינו מתכוון לוותר על הכבוד שבנשיאת תואר זה.

בשנת 1972 פגשתי במנילה אדם שהציג עצמו כעובד בחברת ניהול אוניות במונקו. ישבנו בבר במלון הילטון במנילה ליד הנמל והוא סיפר לי שלמעשה הוא מוכשר כרב חובל ושירת 10 שנים כ-master mariner על אוניות בריטיות בעיקר.

שאלתי אותו מדוע הוא לא מצרף את התואר הזה לכרטיס הביקור שלו? תשובתו הייתה כי ברגע שהוא ירד משירות בים כרב חובל פעיל, לרב חובל בחוף (היה אחראי על כח האדם בחברת הניהול), הוא הוריד את התואר מאסטר מכרטיס הביקור

כך נהגו כל חבריו רבי החובלים. שאלתי לאחר מספר שנים (אמצע שנות ה-70) אחד מרבי החובלים הוותיקים בצי הישראלי, מה הנוהג בישראל אמר לי שדרגת "רב חובל" ניתנת על ידי המדינה ולכו זה תואר לכל החיים ולכן זה בכרטיס הביקור גם בתפקידיו בחוף.

התואר "master" ניתן רק לרב חובל בפועל על אונייה בים.

בצבא נהוג שכאשר ההצלחה לא נראת לעין מחלקים צלש״ים.

לאור הצלחתם של פקידי משרד התחבורה והחינוך הימי בגיוס ובהכשרת כוח אדם ימי ישראלי ושימורו, הם קבעו קריטוריונים מתאימים וחילקו לעצמם תואר חסר חשיבות.

עדות ״למקצוענות חסרת פשרות״ זקוקה להוכחה מלבד תעודה שמוכיחה שקדנות בלימודים ללא ביסוס מעשי ימי.

כמה מגלומנים משועממים שהפליגו אולי כל אחד מהם (sea time) שנה שנתיים כרבי חובלים, התאימו את הוותק לצרכים שלהם והמציאו קורס לתחזק את המכון בעכו ומחלקים תארים על הקרח.

ניסן לוי: השאלה האם לך יש יכולות מנהיגות וניהול. כולם יודעים את התשובה!

נמל פורט סעיד (מצרים): הירידה בתנועה בתעלת סואץ חתכה את נפחי השטעון בנמל ביותר מ-30% נכון לתחילת 2026, כיוון שאוניות הקו אינן עוברות יותר בפתח התעלה.

נמל ג'ויה טאורו (איטליה): נמל השטעון הגדול באיטליה חווה ירידה של כ-12% בנפחי הפעילות, כיוון שהסטת הנתיבים הופכת את הכניסה לעומק הים התיכון ללא כלכלית עבור הקווים הגלובליים.

מקור הנתונים על נמל פיראוס מ-Piraeus Port Authority (PPA), הנמצאת בשליטת COSCO.

השירות בנמל אשדוד הולך מדחי אל דחי. הנמל פועל רק עפ"י "תור תפעולי" למרות שלא הודיע זאת בכתב לקהילת הספנות.

הנמל לא דואג לכח אדם מספק בקו המים. הנמל אינו טוען את כל הריקות.

הנמל לא מאפשר הכנסת ריקות לנמל (כנראה מעדיף להיות מגרש חניה למכוניות על חשבון מטענים אחרים)

הנמל מעדיף למלא את כיסיו בכסף על חשבון רמת השירות ועל גבם של לקוחותיו.

מביאים אנשי צבא שאין להם שום ניסיון ניהולי בסביבה מאתגרת מבחינת יחסי עבודה, הסכמי עבודה ועוד.

בהצלחה גדולה תותחית

ניר אייזנברג: אתה מגבב שטויות. הנהלת הנמל אינה יכולה ליישם הסכם אם היא לא חתומה עליו. הלו, כאן זה לא חנות מכולת... אם תיישם הסכם לא חתום היא יכולה להתבע והדירקטוריון בצדק לא יאפשר זאת.

ועכשיו לוועדים: גם אם אתם לא מרוצים, יש דרך לפעול: תכריזו על סכסוך עבודה ורק לאחר 14 יום תוכלו לעשות עיצומים. כאן זה לא המערב הפרוע (או שכן?).

זה רק מוכיח את האנרכיה שקימת בנמל. האשמה היא גם בהנהלה שכנראה אין לה מודיעין ולא מנעה את הפסקת העבודה. פשוט בושה וחרפה!

היות ויש לי רקע של כתיבה אקדמאית אני מקמיד שהנתונים שלי יהיו מבוססים על מחקרים ועל עובדות.

לא על שיחה עם מוסכניק אקראי או עם השכן אלא ניתוחים של חברות רציניות כמו JD-POWER למשל.

רכילות או אנקדוטות לא מקבלות אצלי כותרות. אני מכיר לא מעט כאלו.

הידעת שאפילו לחברת טויוטה המובילה בכל הקטגוריות של האיכות יש פשלות?

הם מחליפים כעת מעל מאה אלף מנועים פגומים של טנדרים בארצות הברית, מחליפים ולא מתקנים.

הפשלה המביכה ביותר לדעתי הייתה בהשקת הרכב החשמלי הראשון שלהם כאשר הגלגלים במכוניות רבות ניתקו ונפלו בעת הנסיעה!!

למרות התקלות, ככלל, חברת טויוטה מייצרת מכוניות מעולות.

למי שאינו בודק: נמל אשדוד מקצה היום רק 24 ידיים ליממה. אנו במלחמה! הנמל הוא מפעל חיוני!

לימאי: ההפך הוא הנכון. הרבה אוניות שפוקדות בדר"כ את אשדוד פנו לחיפה. נראה שאינך בקי בהקצאת הידיים בנמל אשדוד.

הנמל אינו מספק ידיים למרות הביקוש. עד היום הנמל לא גייס כ"א נוסף . אוניות אינן עובדות ברצף.

מכולות ריקות לא מוטענות, כתוצאה מכך הנמל לא מאפשר כניסת ריקות והרשימה עוד ארוכה ארוכה.

צודקים הארגונים שמרימים דגלים אדומים.