ב1998 ביקרתי בדובאי (כן עם דרכון ישראלי) כאורח של יו"ר של דובאי פורטס אוטוריטי שניהלה והפעילה את הנמלים (כיום DP WORLD).

בשיחות אתו, הוא (Sultan Ahmed bin Sulayem) טען ש-UAE וישראל, למרות שהן מתחרות על תפקיד האב (HUB) אזורי, כל אחת בקצה אחר של המזרח התיכון, יכולות לשתף פעולה.

הוא העלה את רעיון החיבור היבשתי בין UAE וישראל בלי קשר להודו. הרעיון שלו היה להביא את האוניות הגדולות הסוחרות בין המזרח לאירופה, לנמלי UAE ואז הטעינה תעשה רק על פי קריטריונים של יציבות וחומ"ס (קריטריון היעד יעלם)

המטען יועמס על רכבות גשר יבשתי (כדוגמת ארה"ב) לנמלי ים תיכון (הוא הציע את ישראל ובעיקר את חיפה) וכאן הם יועמסו על אוניות ייעודיות קטנות יותר ליעדים הספציפיים ויבוטל הצורך בהקמת נמלי ענק באירופה.

היתרון הגדול היה לעקוף את ים סוף (באב אל מנדב ותעלת סואץ) העליתי בזמנו את הנושא בצים אבל הרעיון לא הובא לדיון בגלל הבעיות הפוליטיות באזור.

ניתן לדעתי לבנות מודל ישים, אבל לצורך כך צריך שלטון יציב לאורך זמן בכל מדינות האזור. אכן הרעיון הוא אתגרי מאוד.

מיקדשי יביא עבודה? אתם מאמינים למה שמקדשי מבטיח? הצחקתם אותנו.

מקדשי, אתה חושב שאתה במפעל הסלטים שבו עבדת? נכשלת בנמל אשדוד וגם כאן אתה נכשל.

בן הרוש צודק. הבעיה היא בדירקטוריון ובהנהלת הנמלים. הם כישלון! הנמל הממשלתי היחידי, אשדוד, הוא הגרוע מכולם ואף אחד לא נותן את הדין.

בכל חברה עסקית פרטית ההנהלה הזאת לא הייתה מגיע ל"הפסקת התה" - כולם היו עפים הביתה, אבל הכח והשררה עלו להם לאוזניים.

"חבורת הזבל" שוב מראה שרירים. קומץ אנשים שמקבלים משכורות עתק, עם אגו מנופח, תאוות כסף ויהירות, חושבים שהם יכולים לחלוב את מעסיקיהם ולגרום לנזקים כבדים ללקוחות.

ההתנהלות הזאת מקוממת והגיעו מים עד נפש. צריך לטפל בזה מיד וביד קשה.

אם ישבתו צריך להוציא להם צו 8 ולגייס אותם, שהרי הנמלים הם משאב אסטרטגי של המדינה וצריך להגן עליהם.

הנתבים הם אנשי המקצוע הם בעלי הכח, אבל הם הגזימו. לכל מטבע לפחות 2 צדדים - הנתבים חוששים להיות "אשמים" בכשל אבל לא חוששים לקחת קרדיט ושכר יפה על עבודה מוצלחת.

הגיע הזמן שייקחו גם קרדיט על המקצוענות בהכנסת אונייה גדולה בחושך - אם צריך עוד גוררת - שידרשו ואם צריך עוד התקן ניווט -שידרשו - אבל כסף?

ככה זה כשיו"ר הוועד חסר ניסיון וחלש בשטח, ההנהלה עושה מה שבא לה (אין להם מושג).

הקלות הבלתי נסבלת שקומץ של אנשים צמאי כח, שררה ובצע כסף ממשיכים להתנהל בצורה מקוממת, מוכיחה שוב את הטעות המצערת של המדינה שנתנה לקומץ האנשים האלה להיות דואופול ל-30 שנה.

הדירקטור המודאג שכח פרט קטן אחד. במה שונה המצב עכשיו מהבחירות הקודמות לדירקטוריון?

את אנואר אנחנו מכירים היטב, איש ערכי, מקצוען מהמעלה הראשונה, ואדם שתרם רבות למקום העבודה ולמדינה לאורך השנים.

הוא הוכיח כבר בקדנציה הקודמת שהוא ראוי למעמד ולתפקיד, ולכן תמכנו בו לקדנציה נוספת ברוב מוחלט.

לצערנו, ההחלטה שלא למנות אותו מעוררת תחושת אי נוחות ונראית נגועה בשיקולים שאינם ענייניים.

חבל שכך.

גיוס של 70 עובדים זו טיפה בים. לא לשכוח שבינתיים עובדים יצאו לגמלאות ובמקומם לא גויסו אחרים.

רכבי מכרות (משאיות ענק) צורכים אנרגיה רבה בשל משקלם האדיר והתוואי ההררי. משאיות חשמליות כבדות, כגון משאיות במשקל 100-240 טון,

הן צורכות בממוצע בין \(0.8\) ל-\(1.0\) קווט"ש של אנרגיה לכל טון-מייל.צריכה לפי שעה: משאית כרייה חשמלית טיפוסית צורכת בממוצע כ-\(275\) קווט"ש לשעה בעת עבודה שוטפת.

גודל הסוללות: סוללות של רכבי מכרות הן עצומות ומגיעות לקיבולת של מאות קווט"ש ואף מגה-וואט (MWh), כמו סוללות ה-\(1.4\

1) נכון, צריך חשמל לפעילות

תחנת הכח הצמודה למכרה פועלת בפחם וממוקמת קילומטרים ספורים מהמכרה.

התחנה "קטנה" במונחים סיניים אך בהשוואה אלינו היא בהספק של 30% מהיקף היצור של חברת החשמל בארץ.

2) אמנם האתגר של תפעול רכבים אוטונומיים במכרה שונה מנהיגה בסביבה עירונית אך גם בזאת יש לחברות הסיניות הישגים רבים.

הכרתי את עמיעד בריאלי חיפה. הוא בן מחזורי (מ"ב 1961). בתוקף תפקידי בצים נפגשתי אתו מספר פעמים הן לצרכי עבודה שוטפת והן בכנסים. חבל על דאבדין ואינם משתכחין.