נחום , אולי אתה צודק אבל את הנהלת נמל אשדוד לא מענין המלצות של נחום או רצונות/בקשות הלקוחות . מה ש מעניין כל אחד שם זה כיסאו משכורתו ( הגבוה) ולרוץ הביתה כמה שיותר מהר . כל אחד מהם אינו שווה את הכסף ש משלמים לו
אם היית לקוח באמת לא היית כועס. רק אם היה לך עניין בעסקה היית כועס. למה שלא תספר את האמת?
החברה שלנו מוכרת לצרכן באירופה והשינוי הזה הרסני. תודה על המידע הקריטי הזה. האם אתה חושב שיש דרך לעקוף את התקנה?
כבר בשנות ה-70 המוקדמות, חברת צים הייתה במו"מ עם חברת MTL בהונג-קונג לגבי הסכם עבודה בטרמינל שלה.
עמדה בפנינו השאלה אם להצטרף לשיטת החלונות אם לאו. בסימולציה שעשינו אז, ככל שיש יותר חברות ספנות הפוקדות את הונג קונג בשיטת החלונות, בזבוז הזמן גדל גם עבור הנמל וגם עבור חברות הספנות עצמן.
לכן בהסכם ההוא קבענו מקסימום זמני המתנה - 6 שעות לאוניית אם ו-12 שעות לאוניית הזנה.
אני ממליץ, לנמלים לבחון את שיטת החלונות פעם נוספת. הפתרון הוא כנראה בשילוב שתי השיטות.
כמו בדיאטה, המינון והשילוב הנכונים בין סוגי המאכלים נותן את הפתרון הנכון.
שנה טובה
האם ידוע מה המצב לגבי אוניות הפוקדות את עקבה ומטענים לרשות הפלסטינית?
מה הקשר בין עסקת הפג לויד למטעני ישראל? האם מטעני ישראל באוניות כל חברה אחרת כולל צים הנוכחית לא ישלמו את דמי הביטוח או יהיו כפופים לתנאי ההחרגה? כל הסיכונים המוזכרים מתייחסים לכל מכולה המובלת לישראל ללא קשר לזהות המוביל. ומה בדבר הזהות הישראלית של בעלי האוניות? האם כל אוניות המכולה של משפחת עופר גם תיעלמנה מהתעשייה העולמית (לפי גרסת הכותב) הטיעון במשהו לא אינטילגנטי ונראה קצת מוטה.
הכתבה נוגעת בדיוק בנקודות החולשה של כל הנמלים, התעלמות מוחלטת מסגמנט שלם שנקרא מטען כללי, ההמלצה לנמל הדרום להמעיט את הפעילות במטען כללי פסולה בעיני ואינה במקומה.
לבעלי אוניות המטען הכללי כואב בדיוק ואולי אף יותר עם כל ההמתנות לרציפים וידיים, ונמל הדרום מהווה חלופה טובה ובמיוחד לאחר שהצטיידו במנופים.
הכתבה עושה חטא גדול למטען הכללי וחבל שכך. היה ראוי שיהיה פתרון שווה לכולם או שיפריטו באופן מלא את הרציפים ואנו (אנשי המטען הכללי) נתארגן עם כוח אדם וציוד בהתאם, נגבה את דמי הניטול והנמלים יגבו רק את הוצאות המנגש.
לא יחסמו לנו רציפים עם מכוניות, ולא נאלץ להיאבק בעת סידור העבודה.
יותר מידי ועדים בנמל. כל סקטור יש לו ועד וכל ועד רוצה להראות שהוא זה שדואג טוב יותר לעובדים.
זה יוצר מיליטנטיות ואף בעיות בין הוועדים מסקטורים שונים
מר בלומנטל, אתה כנראה לא מודע: מזה זמן רב נמל אשדוד ביטל חד צדדית את החלונות.
מצד שני כל התיאוריה שלך בספק אם תתבצע היות והמדינה נתנה לחב תעבורה ימית להיות דואופול או מונופול אזורי.
עובדי התעבורה הימית מתנהלים בבריונות וביהירות מבלי יכולת /רצון לפקח לנהל או להשיט יד קשה בהם.
שתי הסיבות הנ"ל גרמו להרבה אוניות שלא לפקוד את נמל אשדוד.
הנהלת נמל אשדוד אטומה, יהירה ללא אכפתיות לצרכי הלקוחות.
כל מה שמעניין אותם זו יחצנות. אם היו עורכים סקר שביעות רצון של הלקוחות הם היו מקבלים ציון נכשל בעליל.
בנמל חיפה המצב אף גרוע יותר
שלום לכולם. עונה לשאלות אלי בפרטי. כותב התגובות החותם בשם ZEEV הינו קורא מכובד אחר. אני חותם בשם זאב וולק.
משום מה בכל פעם שרצינו לבקר, היה סגור ולא ניתן בכלל לבקר במקום. לטלפונים לא עונים. לא ברור האם זה אמיתי?
שמח לחזור ולעדכן בחדשות הענף.
לגבי תאריך היצור של הרכב, מופיע על התווית עם פרטי הרכב VIN, מציע לצלם ולשאול את הבינה המלאכותית
סעו בזהירות
המסקנה העיקרית העולה מהסקירה היא שהנעה גרעינית ימית היא אמנם טכנולוגיה בשלה, מוכחת ומנוסה מאוד בתחום הצבאי ובשוברות קרח, אך כניסתה לצי הסוחר המסחרי תלויה בפתרון מחסומים שאינם הנדסיים.
הטכנולוגיה מציעה יתרון תחרותי מובהק: הפלגה מהירה לטווחים עצומים ללא פליטות מזהמים וללא צורך בתדלוק במשך עשרות שנים.
עם זאת, כדי שהיא תהפוך למציאות מסחרית, התעשייה נדרשת לעבור מודרניזציה רגולטורית (הסכמים בינלאומיים לרישוי ולכניסה חופשית של אוניות גרעיניות לנמלי מסחר ברחבי העולם).
זאת לצד פיתוח כורים מודולריים קטנים (SMRs) (שאינם עדיין) שיוזילו את עלויות ההקמה הראשוניות ויפשטו את התפעול והבטיחות.
כל עוד רגולציית הנמלים העולמית וסוגיות הביטוח לא ייפתרו ברמה הגלובלית, האימוץ המסחרי יישאר מוגבל לפרויקטים ניסיוניים או ממשלתיים.
שמח שהקישור הונח כאן. מה אומר המאמר?
אתגרים וחסמים למרות היתרונות הטכנולוגיים, ישנם מספר אתגרים משמעותיים ליישום מסחרי נרחב:
רגולציה ורישוי – היעדר מסגרת רגולטורית בינלאומית אחידה ומוסכמת עבור כלי שיט גרעיניים מסחריים.
גישה לנמלים – נמלים רבים בעולם עדיין מטילים מגבלות או דורשים אישורים מורכבים במיוחד לכניסת כלי שיט גרעיניים לתחומם.
עלויות ראשוניות – עלות ההשקעה הראשונית (Capex) בבניית כלי שיט גרעיני גבוהה משמעותית מזו של אנייה קונבנציונלית, אף שעלויות התפעול השוטפות (Opex) עשויות להתאזן לאורך זמן.
הכשרת כוח אדם וביטוח – צורך בצוותים בעלי הסמכה גרעינית מיוחדת ופתרונות ביטוח בינלאומיים מתאימים לחבות גרעינית.
ראו קישור, מאמר מעניין והנושא קיים ויתפתח מהר מכפי שמצויין בכתבה, ההשלכה של הנעה אטומית מעבר להיותה הנקייה ביותר שיש (גם אנרגיה אטומית באופן כללי ולאחר שמשתחררים מפחדים לא מבוססים). בתקווה רבה זה העתיד.
מעולם לא היה הנמל רווחי יותר מאז כהונתו של בלומנטל. מנכ"ל מבריק. מי שעבד איתו יודע מה הנמל איבד.
וועדים : צאו וראו , הבוקר אין אף אניית מכולה בנמל ו זאת לא הפעם הראשונה . אז תפסיקו לעשות רעש או לאיים . בקצב הזה לא תשאר לכם עבודה לשעות נוספות או בכלל
בלומנטל היה מנכ"ל כושל שבנה מונומנטים כושלים, כמו מסוע הגרעינים שלא בנוי לצרכי הנמל כמו שצריך.
בתקופתו הנמל היה במלחמות בלתי פוסקות, הפסדים של מיליונים בגלל גאווה ויהירות שלו כמנהל.
הממונה על החדשנות רועי לא הביא לנמל שקל אחד מכול הסטרטאפים, הדבר היחיד שהוא עשה זה לדאוג לעצמו לנסיעות לרוב.
האדם נמצא יותר מחוץ לנמל ובנסיעות מאשר בנמל, אף סטרטאפ שהביא לא נכנס לעבודה ולא צלח להביא הכנסות לנמל, אפילו הפרויקט של צילום רכבי יבוא לבחינת נזקים בהובלה בירידתם מהאונייה לא צלח והמכולה זרוקה בשטח תופסת בעיקר אבק ולכלוך.
חבל ששניידר לא מפתח מקורות הכנסה אמיתיים לנמל כמו השכרת שטחים, בניית בניין משרדים עם השכרה של משרדים וכולי.
בונוסים? תקבלו קונוסים. ועדים: תפסיקו לאיים. לא לשכוח שישנם 2 טורפי על ממש לידכם שיכולים לקחת לכם עוד מטענים אז תרגעו!
שוב יחצנות מביתו של שניידר. זה לא יביא עוד עבודה של מכולות/מטען כללי לנמל.
לך אל הנמלה עצל, השקע בדברים הבסיסיים: כח אדם בקו המים, תיקון ציוד תקול ותפוקות
יפה
מסכים עם ידידי
לא חשבנו שהנמל המתחרה יפגע בפרנסה שלנו כל כך.
מסכים עם המגיב הקודם זה ניתוח יסודי
ניתוח יוצא דופן. תודה
אכן השכלתי
דן תודה על המאמר המאלף. איך אפשר לדעת מה המועד שהרכב יצא מהמפעל?
מחכה לשמוע מה תבחר ועל עמדתה של הפולניה. שנה טובה
כפי שנאמר כורי היתוך - FUSION (התהליך האנרגטי שקיים בשמש וכוכבים לא ריאלי ב-50 השנים הבאות), לכן יש במאמר בלבול מושגים היתוך-ביקוע, ממש לא ברור.
כורי ביקוע - FISSION קיימים כבר 50 שנה, כיום בצוללות ובנושאות מטוסים אמריקאיות, כגון הג'ורג' וושינגטון שעגנה בוויטנאם בדרכה מהמפרץ הפרסי לארה"ב.
צוללות גרעיניות עוברות באופן שוטף במצרים ותעלות ליד מרכזי אוכלוסין.
שוברות קרח גרעיניות רוסיות בים הצפוני-עשרות שנים. מכאן שהמעבר לאוניות מכולה גרעיניות בהנעת כורי ביקוע מעשי מאוד לקראת 2030, ולמועד זה נערכות חברות הספנות, אמנות SOLAS והנמלים הגדולים במזרח וארה"ב.
