מביאים אנשי צבא שאין להם שום ניסיון ניהולי בסביבה מאתגרת מבחינת יחסי עבודה, הסכמי עבודה ועוד.

בהצלחה גדולה תותחית

ניר אייזנברג: אתה מגבב שטויות. הנהלת הנמל אינה יכולה ליישם הסכם אם היא לא חתומה עליו. הלו, כאן זה לא חנות מכולת... אם תיישם הסכם לא חתום היא יכולה להתבע והדירקטוריון בצדק לא יאפשר זאת.

ועכשיו לוועדים: גם אם אתם לא מרוצים, יש דרך לפעול: תכריזו על סכסוך עבודה ורק לאחר 14 יום תוכלו לעשות עיצומים. כאן זה לא המערב הפרוע (או שכן?).

זה רק מוכיח את האנרכיה שקימת בנמל. האשמה היא גם בהנהלה שכנראה אין לה מודיעין ולא מנעה את הפסקת העבודה. פשוט בושה וחרפה!

היות ויש לי רקע של כתיבה אקדמאית אני מקמיד שהנתונים שלי יהיו מבוססים על מחקרים ועל עובדות.

לא על שיחה עם מוסכניק אקראי או עם השכן אלא ניתוחים של חברות רציניות כמו JD-POWER למשל.

רכילות או אנקדוטות לא מקבלות אצלי כותרות. אני מכיר לא מעט כאלו.

הידעת שאפילו לחברת טויוטה המובילה בכל הקטגוריות של האיכות יש פשלות?

הם מחליפים כעת מעל מאה אלף מנועים פגומים של טנדרים בארצות הברית, מחליפים ולא מתקנים.

הפשלה המביכה ביותר לדעתי הייתה בהשקת הרכב החשמלי הראשון שלהם כאשר הגלגלים במכוניות רבות ניתקו ונפלו בעת הנסיעה!!

למרות התקלות, ככלל, חברת טויוטה מייצרת מכוניות מעולות.

למי שאינו בודק: נמל אשדוד מקצה היום רק 24 ידיים ליממה. אנו במלחמה! הנמל הוא מפעל חיוני!

לימאי: ההפך הוא הנכון. הרבה אוניות שפוקדות בדר"כ את אשדוד פנו לחיפה. נראה שאינך בקי בהקצאת הידיים בנמל אשדוד.

הנמל אינו מספק ידיים למרות הביקוש. עד היום הנמל לא גייס כ"א נוסף . אוניות אינן עובדות ברצף.

מכולות ריקות לא מוטענות, כתוצאה מכך הנמל לא מאפשר כניסת ריקות והרשימה עוד ארוכה ארוכה.

צודקים הארגונים שמרימים דגלים אדומים.

קודם כול, עלויות אחזקה נמוכות זה נכון רק לרכבי טסלה, כול מי שמחזיק רכב חשמלי סיני יודע שעלות הטיפולים השנתיים שווה לרכב בנזין וכאשר מגיע זמן החלפת נוזל הקירור אף כפול מרכב בנזין!!!

יתרה מזאת, אם תבדקו במוסכים ובקרב חברות ליסינג תמצאו שלרכבים הסינים יש מופע תקלות מאוד גדול,

החל מממיר AC/DC שמתקלקלים, מערכת טעינה שמתקלקלת תכופות, בקר טמפ' שמתקלקל תכופות, שקעי טעינה שנשברים,

לחלק מהדגמים הסינים יש בעיות גימור חמורות כמו קילוף הגה וריפודים וזאת לאחר שנה בלבד עם הרכב, בעיות במתלים של הרכבים ועוד רבות.

לכן האמירה שרכבים אלו עולים זול יותר לתחזוקה אינה נכונה ואף מטעה, מלבד טסלה, כול החשמליות מציגות עלויות תחזוקה שוות ערך למכוניות בנזין.

לגבי אמינות לאורך שנים, כול יפנית כגון טויוטה, סובארו, סוזוקי והונדה מציגות רמת אמינות מופלגת שחלקן עוברות את החצי מיליון ק"מ ללא שום בעיות (כמובן תלוי תחזוקה).

לימאי : ממליץ לך לעשות שיעורי בית .

הרי כול המטרה של המכתב שלו ועצם פרסומו הוא לשם השגת האדרה עצמית ולהעלות את שמו לכותרות.

נמל אשדוד כיום מקבל עשרות אוניות מחיפה, אוניות שבזמן רגיל אינן מגיעות לאשדוד ולכן אינם נמצאות בתכנון.

הבנתי היטב את מה שכתבת, הרבה בליל של דברים שלא קשורים בכלל.

תעבורה ימית אינה מקבלת דמי מעגן אלא דמי ניתוב, הנמל מקבל דמי מעגן.

לנתב יש החלטה בלעדית האם זה בטוח להכניס אנייה או לא וזה גם מאוגד בחוקי הספנות, דהיינו מארפול, לכן לרספ"ן אין שום אופציה לתת הנחיה בניגוד לחוקים אלו, מה עוד שרספ"ן אינה מעורבת במתן אישורי תנועה ימית און ליין.

בעבר אוניות עם מטען מסוכן היו נשלחות לנמל אשדוד, מדוע ההתעקשות להכניס אנייה כזו לנמל חיפה בזמן זה?

אפשר להגיד על דרור הרבה דברים, אבל הוא נתב מקצועי, אכפתי וכזה שתמיד ינסה לבצע את העבודה באופן מקצועי.

לימאי: כנראה לא הבנת את הנכתב: אכן בישראל הנתב לא יועץ לרב החובל, זאת בדיוק הבעיה. ולכן הנתבים מתנהגים בביריונות ובכוחנות.

הנתב דרור הלך עם הראש בקיר. הריבון (רספ"ן) הורה/אישר את כניסת האונייה ולכן אין לנתב אלא לבצע.

אם סירב - שישלם על כך. איגוד קציני הים הוא בסה"כ מאגד את הקצינים ולא אחראי עליהם הוא נציגם בהסתדרות.

קודם כול הנתב בישראל ממש אינו מוגדר כיועץ אלא אחראי על ניתוב הספינה לנמל וזאת בהתאם לחוקי משרד התחבורה ואגף הספנות.

דרור צדק במאה אחוז, כי גם בעבר ספינות המובילות מטען כה מסוכן בתקופה של מלחמה עם לבנון נפרקו באשדוד.

לגבי הפגיעה במדלים, אתה צודק וצריכה להיות חקירה מקיפה בנושא כי שמעון הנתב לא הזמין 4 גוררות כנדרש.

לנתב הבכיר: אני בטוח שאתה יודע שברוב חלקי העולם הנתב הוא יועץ לרב החובל. לרב החובל אחריות לביטחון השיט של אנייתו וצוותה.

לנתב יכולה להיות רשלנות תורמת ולכן החליט ביה"מש העליון את מה שהחליט. מי שמשלם לנתב על שירותו זה הנמל והיום זה מח תעבורה ימית ולא האונייה.

האונייה משלמת למח תעבורה ימית אגרת מעגן שכוללת בתוכה מספר סעיפים.

עפ"י התקנות שימוש בנתב הינו חובה וזה לא תלוי בכלי השייט או ברב החובל. רק בגלל פסק הדין האמור הנתבים החליטו שעל פיהם ישק דבר והשתן עלה להם למוח.

הדבר כולל החלטה של נתב (ולא אחד) לא להכניס אונייה בגלל שלכאורה טון הדיבור של רב החובל לא מצא חן בעיניו (זו רק דוגמא אחת מיני רבות).

לא ראינו מי מהנתבים לוקח אחריות על נזק או על טעות (ראו מקרה התאונה באשדוד פגיעה במדלים ברציף 21 הנתב שמשון) או פגיעות של גוררות באניות תחת פיקודו של הנתב.

מציע לפרשן לקרוא תקנות הנמלים 1971 נוסח חדש וגם את תקנות הנמלים (ניהול תעבורה ימית) 2017 מה סמכויות הנתב ואחראיות הנתב.

כמו כן מקרה קלאסי האונייה יפו של צים שהתנגשה בשנות ה-80 עם נתב ברציף 4 בנמל אשדוד.

בית המשפט המחוזי בחיפה הטיל האשמה הנזקים 100% על בעלי האונייה צים. אחד הטעונים שמי שמשלם בעבור שירותי הנתב הוא אחראי וכי הנתב מועסק על ידי האונייה בעת התמרון.

צים לא ויתרו פנו לבית המשפט העליון שפסק בשנת 2000 שמי שאחראים הם גם הנמל וגם הנתב שהוא שלוחו של הנמל ופסק 50 50.

מסקנה שכל המשתתפים באירע אשמים היום כל תאונה ימית בנמלים עורכי הדין של בעלי האוניות תובעים ישירות את הנתבים (ניסיון אישי שלי) שהם בעלי הסמכות והאחראיות וללא התערבות מכל מיני תאגידים רספן סוכנים ועוד בשיקול התמרון.

לא סתם ההסתדרות "נלחמת" על הנושא. היא חייבת להוכיח שהיא מגבה את הנתבים למען שאר חבריה.

הנתבים רוצים לשמר את כוחם ולהסתתר מאחורי "הדעה/החלטה מקצועית" על כל טעות ואי קיום תקנות.

שניידר מלא בדיבורי בוקי סרוקי: ראשית הוא מודה שהנמל מפסיד בפריקת גרעינים ומוצריהם זה גורם לנמל לא להשקיע בפריקה זו ולכן השירות נפגע.

שנית: הפוסל במומו פוסל. הנמל מתנהג כמו לוגיסטיקר בטיפול במטענים אחרים: לא משקיע בהגדלת כח אדם בקו המים, לא פועל עפי הכתוב בכתב ההסמכה שלו.

רווחי הנמל נשפכים מאזניו, כל זאת על חשבון השירות ללקוחות. לא סתם כל האירגונים במשק מתלוננים על השירות ש הנמל נותן.

הנתונים שנצברו בעולם מראים שהבלאי של מכוניות חשמליות נמוך מאד, מספר הקילומטרים שהמכונית עברה לא משפיע על המנוע, הסוללות מחזיקות יותר מחיי הרכב.

קיבולת הסוללה יורדת בממוצע באחוז וחצי לשנה ו-5% לשלוש שנים. רכב שטווח הנסיעה שלו כחדש היה 400 ק"מ אחרי 3 שנים הטווח ירד ב-20 ק"מ.

כמובן שאם הרכב נסע בדרכים משובשות יש בלאי למערכות המתלים והבולמים.

כמות ופריסת עמדות הטעינה בישראל עלתה מאד, לכן החשש ל"חרדת הטווח" קטן מאד.

לגבי בחירת רכב חשמלי משומש, אני מעדיף רכב שיש לו יכולת לקבלת עדכוני תוכנה אלחוטיים OTA, הטווח פחות חשוב.